רודא ברכה והצלחה בע"מ ואח' נ' זמיר

פסק דין

1.כללי

פסק דין בתביעה שהתפתחה משתי התנגדויות שהדיון בהן אוחד, שבמרכזן 14 שיקים שהוגשו לביצוע, ושאותם משך הנתבע מחשבונו והוגשו לפריטה לתובעת 1 [להלן - "התובעת"]. על הפרק 14 שיקים שמועד משיכתם – חודש מוגדר אחד, בין 9.6.2011 לבין 10.7.2011 בסכום כולל של 331,107₪.

2.מסגרת העובדות – מוסכמת בעיקרה

ליבת עובדות הפרשה אינה נתונה במחלוקת של ממש (אולי, למעט, אחוז העמלה, ולטענת הנתבע, הריבית, שניכתה התובעת כנגד פעולותיה).

א.התובעת – עיקר עיסוקה, בניכיון שיקים, אולי גם המרת מטבעות (לא רלוונטי לענייננו), ולטענת ההגנה גם מתן הלוואות בריבית לא חוקית.

ב. השיקים נשוא הליך זה נמשכו על ידי הנתבע עצמו, בחתימתו, מחשבונו הוא, הוגשו לתובעת, וכנגדם קיבל הנתבע לידיו את הסכום הנקוב בשיק בהפחתה מסוימת שרק על היקפה ומשמעותה נחלקים הצדדים: בעוד שלטענת התובעת גבתה ארבע פרומיל כ"עמלת פריטה", סבור הנתבע שגבתה התובעת עמלה בשיעור של אחוז שלם ויש לראותה כריבית החורגת מהמותר בחוק. ועם זאת, אך למען הבהירות, נמצא לשוב ולציין, שתמורה בעד השיקים ניתנה במועד סמוך מאוד, אם לא מיידי, למועד מסירתם לתובעת, וזאת לידי הנתבע עצמו שהיה, כזכור, גם מושך השיקים.

ג. מעדויות שני הצדדים עולה שהתנהלות זאת נמשכה שנים רבות ללא טרוניה מצד מי מבין הצדדים. מעל הצורך די אם אציין את שאלת בא כוחו הנכבד של הנתבע ממנה השתמע בבירור, שאף לגרסת הנתבע, שלא הוכחשה, התנהלו עסקאות מסוג זה לפחות בכשש השנים האחרונות; מחזור הכספים "שהתגלגלו" – עשרות מיליוני שקלים [ראה עמוד 16 שורה 13 לפרוטוקול]; ואף סך העמלות בהן זכתה התובעת (ולצורך שלב זה של הדיון, מה לי אם מדובר בעמלת פריטה או ריבית), עמדה על מאות אלפי שקלים [עמוד 17 שורה 2 לפרוטוקול]. גם אם לא כל פרט מבין אלה שנמנו עתה אושר קונקרטית על ידי התובעים, השתמע מדברי התובע 2 שהתמונה הכללית האמורה, מאושרת גם על ידו.

3.טענות הצדדים

א.טענת התובעת, אין פשוטה ממנה: קיבלה היא לידה שיקים מידיו של מי שמשך אותם, מחשבונו הוא, אף חתימתו אינה במחלוקת, וגם תמורה ניתנה בסמיכות רבה מאוד – באותו יום, ולכל המאוחר יום יומיים לאחר מכן. כל זאת, תמורת עמלת פריטה בשיעור של ארבע פרומיל. אלא, שהשקים דנן – חוללו.

ב. ככל שגרסת התובעת פשוטה, כך גרסת הנתבע תמוהה. ומן הכלל אל הפרט.

1.אבן הפינה של טענות הנתבע, שעל הפרק הלוואות שניתנו בריבית החורגת ממגבלות החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. כפתיח להמשך הדיון נמצא לציין עוד, שמצב בו, מי שבידיו שיקים, מגישם לפריטה או לניכיון תמורת עמלה הוא מוכר וידוע, אך זאת רק ביחס לשיקים שמקורם בצדדים שלישיים. התנהלות בה מושך אדם שיקים מחשבונו, זאת בנסיבות בהן יודע הוא שיש סיכוי סביר שהשיקים יכובדו (והא ראיה – בו ביום או בימים הסמוכים אכן הוצגו לפירעון על ידי התובעת וכובדו), אך מעדיף הוא לקבל את המזומנים כנגד תשלום עמלות ולהימנע מלבקש מזומנים אלה בדלפק הבנק, תמיהות רבות גלומות בה. ומה גם שכך התנהל הנתבע לגרסתו שנים רבות עד למועד בו, בתוך חודש ימים, חוללו 14 השיקים הנדונים.

2.במוקד גרסת הנתבע רצונו להציג את הפרשה בכללותה באספקלריא של הלוואה בריבית קצוצה. שימת לב בעניין זה לסעיפים 5 עד 8 לתצהירו מיום 1.2.2012, המתארים התדרדרות מן הסוג האופייני למי שנקלע לסחרור של הלוואות בריבית קצוצה, היינו נסיבות בדיוק מאותו סוג, שלימים הביאו את המחוקק לחוקק את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

3.בתוך כך ביקש הנתבע לבסס גרסה המצביעה על סחרור, כך שבכל פעם נאלץ ללוות מעט יותר מהפעם הקודמת, היינו מצב הדברים שאופייני אכן לאדם הנקלע לסחרור של נטילת הלוואות בריבית קצוצה. וכך הצהיר בעניין זה הנתבע בסעיף 11 לתצהירו:

בכל אופן "הסידור" עם הזוכה היה כדלקמן:

א. נניח הייתי מקבל מהם הלוואה בסך 30,000 ₪. באותו מעמד הייתי מוסר שיק על סך 30,300₪ ליום שלמחרת.

ב. למחרת, הייתי מוסר שיק אחר על סך 30,600 ₪ וכך חוזר חלילה. למזלי יש גם חגים ושבתות.

ג. ...".

כהערה שיש בה כדי להקדים במעט את המשך הדברים נמצא להדגיש במיוחד, שמבקשת גרסתו ללמד על סכומים העולים ליניארית משיק לשיק, מהלוואה להלוואה, וכלשונו, הוא – "חוזר חלילה". כמפורט בהרחבה להלן, גם נקודה זו אינה מתיישבת עם העובדות, וזאת, גם לגרסת הנתבע עצמו.

על יסוד הסכמה דיונית עניינית, הועמדה להכרעה מקדימה השאלה האם בכלל על הפרק הלוואה, זאת, תוך הבנה, שרק בהינתן שיפסוק בית המשפט לחיוב יהיה בסיס להעמיד לדיון ולהכרעה את שאלת הריבית וחוקיותה – אם לאו. פסיקת בית המשפט תיוחד לשאלה זאת.